הארה וסיום החיפוש

פורסם מאת ב- ב-הארה - כללי
  • שנה גודל פונט: Larger Smaller
  • כניסות: 1612
  • 0 תגובות


כדי לסיים את החיפוש יש צורך בהחלטה ובמחוייבות מלאה ומוחלטת, אבל להחליט ולהתחייב זה מסוכן.
אם אני לא מחליט, אם אני לא מתחייב עד הסוף, אני לא יכול להיכשל ואני לא יכול להיפגע.

והאגו מפחד מכישלון  ומהכאב המלווה אותו. אם ניסיתי ולא הצלחתי, לא נורא, אולי פעם אנסה שוב. אבל אם התחייבתי, נתתי את כל מה שיש לי, עשיתי את הכי טוב שאני מסוגל ונכשלתי, אין לי מאחורי מה להסתתר.


אז הכישלון הוא מלא ונחרץ.


שוב ושוב אחת הבעיות שאנו נתקלים בהן כשאנו מתחילים לבצע חקירה עם סיקרים (מחפשים אחר האמת) חדשים וותיקים היא חוסר המוכנות והפחד מלהתחייב וללכת עד הסוף כי הדרך תבקש ממני רק דבר אחד: "את כל מה שיש לי" ותותיר אותי ללא דבר להאחז בו.


אבל אם לא אתחייב הניסיון שלי עקר מלכתחילה. מראש החקירה נדונה לכישלון כי מטבעה החקירה מובילה אותי להכרה בחוסר האונים ובחוסר היכולת שלי להגיע או להשיג הארה. היא מציבה אותי אל מול כישלון מלא ומוחלט. ההכרה הראשונה שהיא מציבה בפני היא שהמינד אינו יכול להגיע להארה או במילים אחרות שאני איני יכול להגיע להארה ושאין דבר שאני יכול לעשות. גילוי זה הוא שבר אדיר המרסק את המינד ואת כל תפיסת עולמי.


ואם איני מוכן להתחייב הרי שלא אוכל להיכשל, ואם לא אוכל להיכשל באמת ובתמים, המינד לעולם לא ייסדק.


תמיד תישאר האמונה שאולי יש משהו שעדיין לא ניסיתי. אולי עוד סאטסנג, עוד מורה, עוד טכניקה חדשה, והחיפוש מדשדש בשלב הראשון ונותר עקר.


לעיתים החיפוש נמשל כקפיצה מצוק. זה לא שבאמת יש צוק או איזשהיא קפיצה. הקפיצה היא עצם המוכנות ללכת עד הסוף ולאבד את כל האמונות, רעיונות, תקוות וציפיות הכל כך יקרים לי כי אם אפילו רעיון אחד נותר להאחז בו, הרי שלא אוכל לראות מבעדו,


אבל כדי להגיע אלי, עלי לבוא עירום.


דרג רשומה זו:
2
קישורי Trackback לרשומה זו

תגובות

  • אין תגובות. היה הראשון לרשום תגובה

כתוב תגובה

אורח חמישי, 19 אוקטובר 2017